מאמרים נוספים
מיין לפי: א"ב נושא

פרטי
עוד

דו-גלגלי
עוד

ירוק
עוד

מסחרי וחקלאי
עוד

אדרנלין
עוד

קמש לעסקים
עוד

חיפוש כתבה

רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים

בית המשפט בישראל מכיר בשלושה סוגים של רשלנות רפואית. במאמר הבא נסביר איזה מתוכם רלוונטי עבור תאונת דרכים ונביא טיפים להתמודדות משפטית מוצלחת

| 18/5/14
מתוך קטגוריית פרטי

רשלנות רפואית באה לידי ביטוי בעת מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, ורק כאשר סטייה זו גורמת למטופל נזק שהיה נמנע אלמלא התקיימה. תביעת רשלנות רפואית משויכות אל דיני נזיקין וחלות עליהן הגבלות רבות. התביעות מתקבלות על ידי בית המשפט ומאפשרות קבלת סעד ופיצוי רק כאשר ניתן להוכיח כי התנהלות הנתבע מהווה רשלנות. במובן הזה משמשת רשלנות בתור מושג המתאר רמה מסוימת של אשמה.

היות ורשלנות רפואית אינה מקבלת הגדרה עצמאית בחוק הישראלי, מבחין בית המשפט בין שלושה סוגים שונים. הסוג הראשון של רשלנות רפואית הוא התרשלות בטיפול הרפואי עצמו, הסוג השני הוא התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת והסוג השלישי הוא פגיעה באוטונומיה. באופן כללי, רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים יכולה להישען על כל אחד מהסוגים הללו. רשלנות רפואית בטיפול הרפואי עצמו היא הנפוצה ביותר לצורך הטלת אחריות לטובת מי שנפגע, אולם גם התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת עשויה להוות עילה לגיטימית. מבחינת פגיעה באוטונומיה, בית המשפט נדרש לבדוק את עקרון ההסכמה מדעת כפיצוי נפרד מהפיצוי הניתן לניזוק בגין הנזק.

מתי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית?

תאונת דרכים שבעקבותיה עובר הניזוק ניתוח או מקבל טיפול עלולה להסתיים במקרה של רשלנות רפואית. על מנת להוכיח את הרשלנות הזו יש צורך בהתייחסות אל שלושה מאפיינים מיוחדים:
א. חובת הזהירות – חובת הזהירות המושגית בוחנת האם סוג המזיקים שאליו משתייך המזיק אחראי לנזקים שנגרמו לניזוק, בעוד חובת הזהירות הקונקרטית נוגע לנזק ספציפי של תאונת הדרכים. חובת הזהירות המושגית היא נתון ברור של מערכת היחסים בין רופא למטופל, אך חובת זהירות קונקרטית נקבעת לפי מבחן הציפיות.
ב. התרשלות – אי אפשר לקבל פיצוי וסעד עקב רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים ללא הוכחה ברורה של התרשלות. המזיק יחויב בפיצוי רק אם התנהגותו הייתה רשלנית. את ההתרשלות נהוג להוכיח באמצעות הצגת חוות דעת של רופא מומחה. בנוסף, בית המשפט מפעיל את מבחן הרופא הסביר וכך מגדיר את סטנדרט ההתנהגות המצופה שחריגה ממנו תהווה רשלנות.
ג. גרימת נזק – יש להוכיח קשר סיבתי בין התנהגות המזיק לבין הנזק על מנת לקבל פיצוי. הנזק יכול להיות בין היתר אובדן חיים, נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב. המהות של הקשר הסיבתי היא היכולת לייחס אחריות לנתבע בגין הנזק שנגרם לו לאחר הטיפול. קשר סיבתי עובדתי נקבע על פי מבחן האלמלא, לעומת קשר סיבתי משפטי שמבוסס על מבחן "הסיבה המכרעת".

לסיכום, תביעות רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים מחייבות מעורבות של עורכי דין המתמחים בדיני נזיקין. תביעות אלו כוללות שורה ארוכה של סעיפים ורצוי להקפיד עליהם על מנת להשיג את הפיצוי הנדרש.
| 18/5/14